טכנולוגיה חדשה – שפה חדשה

יציקות חול

לעקוף את "צוואר הבקובוק" של פתח התנור הקרמי – מאפשר ליצור יחידות גדולות.

בל"ל 902 - הסניף הראשי של בנק לאומי במרכז ירושלים

בסוף שנות ה-70 פנה אליי האדריכל יעקב רכטר בהצעה ליצור תבליט קיר שיעטוף את פיר המעלית של בנק לאומי במרכז ירושלים, בשטח כולל של 160 מ"ר (4 קירו באורך 10 מ' ובגובה 4 מ' כל אחד).
כדי לעקוף את מגבלת גודל הפתח של תנור הקרמיקה בחרתי לפנות ליציקת בטון בחול.

שלב א' היה ללמוד את הבטון כחומר, את הרכבי הבטון ואת האפשרות לצקת אותו לתשליל של חול.
על מנת לקבל תערובת בטון שתתאים לייציקת גופים גדולים ודקים פניתי למכון התקנים.

עשיתי תרגילים (שיעורי בית) בארגזי חול קטנים ואז שכרתי אולם לביצוע העבודה.
באולם בניתי ארגז חול בגודל של 10מ' אורך על 4מ' רוחב, ו-75סמ' עומק.
מלאתי בו 14 טון חול ים מסונן. החול (כשהוא לח) שימש ליצירת תשליל ליציקת הבטון.

הדגם לתבליט היה הצדף של חברת הדלק Shell.

יתרונות הצדף היו רבים: החל מצבעו הבהיר, התנועה בעלת הזרימה הקליגרפית שיוצרת משחקי אור וצל, דרך שילוב של מקטעים קמורים וקעורים לחלופין המחוזקים בצלעות שיחד מיצרים חוזק מכני רב, וכלה בדופן דק יחסית המאפשר יצירת חלקים גדולים בעובי דופן של 2-2.5 ס"מ נטו (ללא הצלעות) ובכך מאפשר העברה ובניה נוחים.

אימצתי חופש לזרום עם הצורות לפי כוח המקום ואופי העבודה, וגיבשתי לי את העיקרון:
ללמוד מהטבע ולזרום עם העבודה.